מאז שפרצה המלחמה בישראל גובר ברשתות החברתיות זרם של פייק ניוז, דיסאינפורמציה ותעמולה מגמתית – כשמרבית מהמידע זורם במהירות חסרת תקדים דרך פייסבוק. בעידן בו כל גולש הוא מקור מידע פוטנציאלי, השאלה כיצד מתמודדת ענקית הטכנולוגיה עם המצב החדש הזה הפכה קריטית. פייסבוק מוצאת את עצמה בחזית של מאבק עולמי, בו האינטרס לשמר חופש ביטוי מתנגש לא מעט פעמים עם הצורך הדחוף למנוע הפצה של שקרים מסוכנים.
מלחמה ברשת: פייסבוק נערכת מחדש
גל הפייק ניוז סביב הסכסוך הישראלי־פלסטיני שינה את כללי המשחק. בעמודים ובקבוצות רבות, כמו גם בשידורים חיים ובסטוריז – ניתן למצוא תמונות מזויפות, סרטונים שעברו עריכה מגמתית, ושיח עמוס שמועות. החומרה של התופעה מתבטאת לא רק בפגיעה באנשים ובמוניטין מוסדות, אלא ביכולת שלה ללבות יצרים, לייצר לחץ פסיכולוגי, ואף לסכן חיים ממש.
פייסבוק, שהבינה את גודל המשבר, הגבירה את המאמצים: מאות בודקי עובדות מתגייסים לברור התכנים, נעשה שימוש באלגוריתמים שמסמנים פוסטים חשודים, וגובר שיתוף הפעולה עם ממשלות וארגונים חיצוניים. עם זאת, הפתרון רחוק מלהיות שלם – כפי שמסביר מומחה התוכן ד"ר עודד אשכנזי: "בסביבה של הסלמה ביטחונית, מהירות התגובה של פייסבוק היא קריטית – אבל תמיד יש מי שמערער על הגבולות שבין צנזורה לצורך בהגנה על הציבור".
אלגוריתמים ויד אנושית: המירוץ נגד הזמן
המערכת של פייסבוק מסתמכת יותר מתמיד על אינטיליגנציה מלאכותית לאיתור פוסטים בעייתיים. בין אם מדובר בתכנים שמדווחים עליהם הגולשים, או בזיהוי דפוסים החושפים הפצה מאורגנת של פייק ניוז – מרגע שהמערכת מאתרת תוכן חשוד, הוא נבדק ידנית ועשוי להיעלם מהפיד או לקבל תיוג אזהרה.
עם זאת, היקף התכנים המועלים מדי יום יוצר עומס אדיר. "פייסבוק לא מצליחה להדביק את קצב השקרים והפוסטים", אומרת שרון, בודקת עובדות ותיקה. "לעיתים לוקח שעות או ימים עד שתוכן מטעה מוסר – ובינתיים אלפי גולשים כבר נחשפו אליו".
כיצד פועלים המפיצים?
אנשי מקצוע בתחום הדיסאינפורמציה מזהירים כי מפיצי פייק ניוז נוקטים בטכניקות מתוחכמות: פוסטים שמשלבים עיצוב אותנטי של חדשות, קטעי ווידאו שנלקחו מאזורים אחרים והושמו בהקשרים אחרים, או שימוש בכיתובים מטעים. במיוחד בזמן מלחמה, קשה מאוד לגולש הממוצע להבחין מתי התמונה מסולפת, ומתי היא אמיתית.
המדיניות של פייסבוק
פייסבוק פרסמה בימים האחרונים כללים מחמירים הנוגעים לתכני מלחמה: החמרת נוהלי החשיפה לתכנים רגישים, אכיפה מוגברת על קריאות לאלימות, ושיתוף מהיר עם רשויות החוק. ברשת נעשות פעולות חינוך – כמו קמפיינים המסבירים איך לבדוק מקורות ומתי לדווח על פוסט חשוד. יחד עם זאת, היא ניצבת מול ביקורת מצד פעילים וארגוני זכויות אדם שטוענים ל"סתימת פיות".
האם אפשר לנצח את הפייק ניוז?
המאבק בעולם הפוסט־אמת דורש לא רק טכנולוגיה משוכללת, אלא גם אחריות ציבורית. פייסבוק, כמו כולנו, עדיין לומדת להתמודד עם מקרי קצה – במציאות שהשקרים והרשתות בה דוהרות מהר יותר משאי־פעם דמיינו. יש מי שמאמין שמדובר רק בתחילת הקרב.
החשיבות האדירה של תחושת המלחמה ברשת היא שהמידע שאנחנו צורכים הוא לא רק מקור ידע – אלא כלי שמשפיע על דעת הקהל, מורל לאומי, ובסופו של דבר גם על חיי אדם. בשורה התחתונה, הפיתרון לא יגיע רק מפייסבוק: האחריות מוטלת גם על כל אחד מאיתנו לזהות, לחשוב ולבחור מה לשתף – ומתי לעצור.