עולם הקריפטו הופך בשנים האחרונות לנושא מרכזי בשיח הגלובלי, אבל נדמה שמשהו חדש מתרחש דווקא כאן בישראל: ענקיות הפיננסים המקומיות – בנקים, קופות גמל, בתי השקעות וחברות ביטוח – מתחילות לבדוק ברצינות את הכניסה לתחום המטבעות הדיגיטליים תוך בחינה עמוקה של הזדמנויות, רווחים וסיכונים.
בעוד שמרבית שוק הקריפטו בישראל נשלט בשנים האחרונות על ידי משקיעים פרטיים, יזמים, ומשקיעי "early adopters", כעת ניכר שינוי מגמה: מוסדות פיננסיים מובילים מיישרים קו עם השוק הגלובלי – ומתחילים לשקול להחזיק, לסחור ואפילו להציע מוצרים שקשורים בקריפטו ללקוחותיהם.
**מה עומד מאחורי השינוי?**
התקדמות הרגולציה בעולם, שבאה לידי ביטוי בתקינה אמריקאית ואירופאית שמתבהרת והפיכת הקריפטו מגחמה של ספוקלטורים לנכס בסל ההשקעות המוסדי, יצרו גם בישראל תחושת דחיפות לא להישאר מאחור. הגופים המוסדיים מבינים שיש כאן שוק מתפתח, טכנולוגיה שעשויה לשנות סדרי עולם – וששורה של נכסים דיגיטליים (ובראשם ביטקוין ואת'ריום) הופכים למקובלים יותר ויותר על ידי בנקים ומנהלי השקעות בחו"ל.
השינוי לא התחיל אתמול: כבר בשנת 2022 ראינו בישראל גופי השקעות קטנים יותר שבחנו השתתפות בקרנות קריפטו בינלאומיות או התנסו בעסקי בלוקצ'יין. אבל החודשים האחרונים הביאו האצה בתהליך – במיוחד לאחר שבינואר 2024 אישר ה-SEC האמריקאי קרנות סל (ETF) מבוססות ביטקוין. הסרת החסם הפסיכולוגי והצעדים הנוספים שביצעה אמריקה עודדו סנטימנט חיובי גם בקרב מנהלי כספים ישראלים.
**תמריצים ופוטנציאל תשואה גבוה**
השוק המסורתי מאבד חלק מהאטרקטיביות שלו: אג"חים מניבים פחות, שוק המניות מתנדנד והסיכוי להשיג תשואה עודפת דורש לפתוח את הראש לאפיקים אלטרנטיביים. הקריפטו, על אף התנודתיות, ממגנט את תשומת הלב עם ביצועים שנתיים שקשה להתעלם מהם. המשקיעים המוסדיים זוכים בלגיטימציה ציבורית אם ילכו בעקבות המוסדות הגדולים בעולם, אך מוכרחים להקפיד על נהלי ניהול סיכונים, אבטחת מידע, עמידה בהוראות הרשות לניירות ערך ושקיפות מלאה למשקיעים.
**האתגרים: רגולציה, שמרנות – ותרבות השקעה חדשה**
כניסת הגופים הללו לעולם הקריפטו אינה טריוויאלית. החסם הרגולטורי בישראל, האופי השמרני של חלק מהמנהלים וחשש משערוריות או הפסדים גבוהים, מקשים על תהליך קבלת ההחלטות. אלא שבמקביל, רואים את רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון מתקדמות לגיבוש מדיניות ואפילו פרסמו קול קורא להתייחסות ציבורית לסוגיית המטבעות הדיגיטליים – מה שמייצר אופק יציב יותר למי שחושש מסיכון משפטי או רגולטורי.
בנוסף, ישנה דרישה הולכת וגוברת מצד לקוחות פרטיים ועשירים לראות חשיפה מסוימת לקריפטו בתיקי ההשקעות. כשהשוק יגיע לבשלות, ייתכן שהנוכחות המוסדית תייצר גל השקעות חדש – שידחוף מיזמים טכנולוגיים מקומיים, ישפיע ישירות על שוק ההון וישים את ישראל על מפת החדשנות גם בתחום הפיננסי.
**מבט קדימה**
האם ישראל עומדת בפתח עידן חדש בו ביטקוין, את'ריום ועוד שלל נכסים דיגיטליים ימצאו את דרכם לתיקים הניהוליים של קרנות הפנסיה והביטוח? ברור שהמסלול עדיין מורכב: הרגולטור צריך להעניק ודאות, המבנה הטכנולוגי צריך להשתכלל – ותרבות ההשקעה המוסדית צריכה להסתגל למגרש חלופי המלא בהפתעות, אך גם בפוטנציאל אדיר.
אם מגמת ההתעניינות הנוכחית תימשך ואף תגבר, אין ספק שמוסדות פיננסיים מקומיים עשויים להוביל מהפכה של ממש – עם השלכות מרחיקות לכת לכל מי שמחזיק חסכונות והשקעות בישראל. הניצנים הראשונים כבר כאן – והעתיד נראה מסקרן מתמיד.