בשנים האחרונות עולם ההייטק הישראלי הפך לכוח משמעותי בזירה העולמית, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית (AI). חברות ישראליות מפתחות טכנולוגיות פורצות דרך שהולכות ומשתלבות במוצרים ובשירותים באירופה ובעולם. אך באפריל 2024 נחקק באיחוד האירופי חוק הבינה המלאכותית (AI Act) — ומדובר ברעידת אדמה רגולטורית שעלולה לשנות את כללי המשחק גם כאן בישראל.
מה בעצם אומר החוק? מדובר בתקנה ראשונה מסוגה בעולם שמייצרת מסגרת רגולציה מחייבת לפיתוח, שיווק ושימוש בפתרונות AI. החוק שם דגש על ניהול סיכונים, שקיפות, אחריותיות ואיסור מוחלט על מערכות מסוימות (כמו זיהוי ביומטרי בזמן אמת במרחב הציבורי). לחברות שאינן עומדות בדרישות צפויות קנסות משמעותיים — עד 35 מיליון אירו או 7% מהמחזור העולמי.
**ההשפעה על ההייטק הישראלי: אתגרים והזדמנויות**
החוק האירופי מחייב לא רק חברות מאירופה. הוא חל גם על כל חברה בעולם שמוכרת, מפעילה או מספקת שירות מבוסס AI בשוק האירופי — כלומר, רוב חברות ההייטק הישראלי שבונות על חדירה או פעילות באירופה. עבור סטארט-אפים קטנים זה אתגר לא פשוט: קביעת מדיניות אתית, הסדרת אופן איסוף הנתונים, הגנה על פרטיות המשתמשים, בניית דוקומנטציה והיערכות לביקורות – כל אלה מחייבים משאבים, ידע וזמן שלא תמיד זמינים.
המשמעות המידית היא שהרבה סטארט-אפים יצטרכו לבצע שינויים טכנולוגיים וגם משפטיים כדי לעמוד בכל הדרישות. מי שלא ייערך, יימצא את עצמו מחוץ לשוק האירופי או חשוף לקנסות כבדים. דוגמה לכך היא חברות הפינטק, הבריאות והסייבר — תחומים שבהם ישראל חזקה במיוחד ודרישות החוק עבורן מחמירות להפליא.
מצד שני, יש כאן גם הזדמנות: חברות שיידעו לנצל את השינוי ולבנות מערכות בטוחות, אמינות ושקופות – דווקא יזכו ביתרון תחרותי. שוק אירופה צמא לפתרונות שמותאמים לדרישות החדשות. תקן "אקולוגי" או "חוקי" בתחום הבינה המלאכותית עשוי להפוך לאבן שואבת ללקוחות גדולים, ממשלתיים ופרטיים. כמו ש-GDPR הפך לחותמת איכות בפרטיות, כך AI Act עשוי להיות כרטיס הכניסה החדש. בנוסף, ייתכן שהרגולציה באירופה תשמש מודל למדינות נוספות, כך שהערכות מוקדמת היא יתרון עולמי.
**מה כדאי ליזמים ומנהלי פיתוח לעשות כבר עכשיו?**
1. למפות — להבין האם ואיזה חלקים במערכת שלכם נדרשים לעמוד בתקנות, ואיזה רמת סיכון היא מציגה על פי ההגדרות (AI בסיכון גבוה – High Risk).
2. להיערך — להשקיע בדרכי שקיפות, תיעוד תהליכי אימון אלגוריתמיים, בקרת איכות של הנתונים והסברים נגישים למשתמשים.
3. להתייעץ — להיעזר במומחי רגולציה ובייעוץ משפטי בינלאומי כדי להימנע ממכשולים מיותרים.
4. לשקול שיתופי פעולה — עם חברות ניהול סיכונים, יועצי הטמעה וגורמים מוסדיים באירופה.
לסיכום, אמנם מדובר באתגר לא קטן לחברות ישראליות – במיוחד לסטארט-אפים צעירים – אך אלו שידעו להתאים את עצמם, עשויים להרוויח הרבה מאוד. אירופה רוצה בינה מלאכותית אחראית, וההייטק הישראלי יודע לספק חדשנות – השילוב הנכון עשוי לייצר הצלחות חדשות ולחזק את מעמדנו הגלובלי.