במהלך שלושת העשורים האחרונים, שמו של בנימין נתניהו כרוך כמעט בכל ויכוח מרכזי בתרבות ובפוליטיקה הישראלית. לצד הישגיו הכלכליים והפוליטיים, נחשבת תקופת שלטונו (במיוחד משנת 2009 ואילך) לאחת המשפיעות ביותר על מערכת המשפט והיחסים בין הרשות המבצעת והרשות השופטת במדינת ישראל.
## העירעור על מעמד מערכת המשפט
עלייתו של נתניהו לשלטון לוותה בתפיסה גוברת בציבור המצביעה על ניתוק או אף עוינות בין הממשלה למערכת המשפט. תחת הנהגתו, התחזק במידה ניכרת הדיון הציבורי בשאלת האקטיביזם השיפוטי – במיוחד של בית המשפט העליון. נתניהו, באמצעות נאומיו והצהרותיו הרבות, הציג את בית המשפט כבעל כוח יתר שאינו מבוסס על אמון הציבור, וגיבה מהלכים להגבלת סמכותם של שופטים בנושאים כמו פיקוח על מינויים, התערבות במדיניות הממשלה ואף ביטול חוקים.
## חקירות והשלכות פוליטיות
האצת תיקי החקירה נגד נתניהו (תיק 1000, 2000, 4000) בשנת 2016 העלו את מערכת המשפט למרכז הבמה הפוליטית. מוסדות אכיפת החוק – המשטרה, הפרקליטות, והיועץ המשפטי לממשלה – הפכו למוקד ביקורת מצד נתניהו ותומכיו, אשר טענו לרדיפה פוליטית ותפירת תיקים. נתניהו עצמו לא היסס להעלות ספקות ביחס לאובייקטיביות המוסדות הללו, המקוממת חלקים בציבור ומחזקת את הגישה כי מערכת האכיפה הפכה לגורם פוליטי ולא מקצועי בלבד.
## הרפורמות והחוקים שהוצעו
במהלך ממשלותיו האחרונות, ובעיקר מאז 2022, פעלו נתניהו וקואליציות הליכוד לקדם שורה של רפורמות דרמטיות במערכת המשפט: ביטול עילת הסבירות, שינוי ועדת בחירת שופטים כך שלממשלה יהיה רוב קבוע, הגבלות על סמכות היועץ המשפטי, ועוד. הרפורמות עוררו מחאה רחבה, אשר טיפסה למחאות רבבות ברחובות והשטיחה את אחת מתקופות השסע והקיטוב החריפים ביותר בתולדות המדינה.
לטענת תומכי הרפורמות, הציבור איבד אמון במערכת המשפט והיא נהנית מאוטונומיה שאין דומה לה במדינות אחרות. מתנגדיהם טענו שהמהלכים מהווים פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות ועלולים להוביל למשטר ריכוזי ולפגוע בזכויות האזרח.
## תרבות השיח ומעמד מערכת המשפט
בין אם מדובר בנאומים, ראיונות, או רשתות החברתיות – נתניהו תרם תרומה משמעותית לשינוי הדיון הציבורי במעמד בית המשפט כמבקר שלטון, לקריאת תיגר על סמכותו ההיסטורית, וליצירת אווירה ציבורית שיש בה יחס אמביוולנטי ולעיתים עוין כלפי גופי הבקרה והמערכת השיפוטית.
## סיכום
השפעתו של בנימין נתניהו על מערכת המשפט הישראלית היא רחבת טווח ועמוקה. הוא הצליח להביא את המערכת המשפטית למרכז ההוויה הפוליטית, לייצר דיון ציבורי ער ובועט על גבולותיה וחולשותיה, ובעקיפין גם לחשוף את עוצמותיה וצורך בתיקון. עם זאת, המחיר ששולם הוא חיזוק הקיטוב והחשדנות כלפי המערכות הממסדיות, והפיכת מערכת המשפט לחלחוח בלתי פוסק במאבקי כוח הרסניים. השאלה עד כמה ישפיעו השינויים לטווח הרחוק תמשיך להעסיק את ישראל בשנים הבאות.