כולם מדברים בשנים האחרונות על גמילה מסוכר – טרנד תזונתי שעושה שמות בכל קבוצה בריאותית בפייסבוק, אבל האם הוא באמת רלוונטי לכל אחד? בשיחה עם ישראלים שניסו להיגמל בעצמם, מדובר בהרבה יותר מסתם החלטה רגעית – זו התמודדות יומיומית שמלווה בהצלחות קטנות לצד נפילות די כואבות (ועוד עוגייה על הדרך).
״הייתי בטוחה שאני אשב ביום הראשון, אפתח פיקוד על החיים שלי ואגיד לא תודה לכל המתוקים״, משתפת מיכל בת 34 מרמת גן, שחיה על עוגות ועוגיות ליד הקפה בבוקר. ״מאותו רגע שהפסקתי, הרגשתי שכל הגוף מתכנס פנימה לדרוש שוקולד. נהייתי עצבנית, חפיפניקית ולא הצלחתי להפסיק לחשוב מתי בדיוק אטעם שוב מתוק. החזקתי שבועיים ואז קרסתי מול עוגת שוקולד של יום הולדת במשפחה."
האם זה באמת מתאים לכולם? ד"ר רני לוי, תזונאי קליני, מסביר: "לגמילה מסוכר יש יתרונות בריאותיים בולטים – ירידה בדלקתיות בגוף, איזון רמות הסוכר והפחתת החשק למתוק – אבל חשוב להבין שלא כל אחד מגיב לזה אותו הדבר. יש אנשים בריאים שאוכלים מעט סוכר ומרגישים טוב עם זה. לעומתם, אנשים שמפתחים הרגלים כפייתיים או בעיות בריאותיות – ייהנו בדר"כ מהפסקה או הפחתה הדרגתית."
ולפעמים, כמו אצל טל בן ה-44 מנתניה, הגמילה משנה חיים: "סבלתי מעייפות נוראית וכל הזמן הרגשתי צורך לנשנש. התעוררתי כל שעה בלילה וחיפשתי בעיניים משהו מתוק. אחרי ששברתי את ההרגל, חזרתי לישון כמו בנאדם רגיל, והאנרגיות שלי חזרו כמו קסם. רק שצריך משמעת – וזה קשה בטירוף בישראל, איפה שכל דבר חגיגה עם קינוחים."
ברשתות אפשר למצוא קבוצות ישראליות שמתארות מסע כמעט הרואי להיגמל מסוכר, אבל בין השורות יש גם קולות שפויים שמבינים שזה לא צריך להיות עניין של 'הכול או כלום.' גילה, 57 מחיפה, ניסתה להיגמל פעמיים: "כל פעם חוויתי תסמינים כמו ניקוי רעלים משוגע – כאבי ראש, חוסר ריכוז. בפעם השנייה החלטתי להוריד בהדרגה ולא בהלם – וזה עבד הרבה יותר קל. היום אני שומרת על איזון ולא הופכת את הסוכר לאויב."
הסיפורים משתנים, אבל נדמה שהמשותף לרבים הוא קושי להתנתק מהרגלים – ומהנורמות החברתיות בישראל, בהן שתייה עם עוגה, חגים דביקים ושבתות ארוכות עם קינוחים הם חלק מהשגרה. סיגל מהרצליה מספרת: ״אף אחד לא מבין למה בכלל לנסות. חושבים שזה טרנד של הבריאותנים או שיגעון טבעוני. אבל כשרואים שמרגישים יותר טוב באמת – פתאום הכל שווה את זה."
אז האם גמילה מסוכר מתאימה לכל אחד? כנראה שלא: יש מי שהשינוי מחולל פלאים – ויש מי שפשוט הופך את הסוכר למרכיב קבוע אך מאוזן בחיים. בין אם אתם שוקלים להיגמל לגמרי, לצמצם או להישאר עם כפית סוכר בקפה – המפתח הוא להקשיב לגוף ולדעת שאין פתרון אחד שמתאים לכולם. לפעמים הניסיון עצמו – גם אם נגמר בנפילה או חצי הצלחה – שווה את הגילוי העצמי שנמצא בדרך.