הצעירים והפוליטיקה הישראלית נראים בשנים האחרונות כמו שני צידי מגנט המתקשים להתקרב. שיעורי הצבעה נמוכים (בעיקר בקרב גילאי 18-35), אכזבה ממפלגות המיינסטרים וחוסר אמון במנהיגות – כל אלו מציירים תמונה מדאיגה של ניכור. על הרקע הזה, דמותו של יאיר גולן מבקשת להיבחן: האם הוא מצליח להצית את הדור הבא? האם הוא מדבר בשפתו? והאם בכלל יש בדמותו פוטנציאל לסחוף צעירים?
יאיר גולן, אלוף משנה (במיל׳), נושא עימו רקע צבאי ומסלול פוליטי מרשים יחסית, החל ממפלגת העבודה, דרך מרצ ועד להנהגת תנועת 'ישראל חופשית'. הוא בולט בהתבטאויות חותכות נגד מגמות קיצוניות בחברה, ומנסה לייצר אג׳נדה אקטיביסטית שמעוררת תקווה בצעירים – למשל, בתחום מאבקי זכויות האדם, ההפרדה בין דת למדינה והמאבק למען החופש האזרחי. הרטוריקה שלו נחרצת, ישירה, לא מתחנפת.
אך האם כל זה עובר הלאה אל הדור הצעיר? על פניו, לגולן יש את כל המאפיינים הנדרשים כדי לסחוף צעירים: הוא לא פוחד להביע עמדה, מתעקש לפעול מחוץ לשיח המקובל שלא מפחד לעורר מחלוקות, ומאופיין באותנטיות שמעטים בפוליטיקה הישראלית ניחנים בה. כתוצאה מכך, הוא מושך אחריו סטודנטים, אקטיביסטים ומובילי דעה צעירים, בעיקר בתל אביב ובערים הגדולות. הקריאה שלו להיפתח לערכים אוניברסליים, לשים גבול לשיח הגזעני, ולמנוע הכפפה של המדינה לכפייה דתית מדברת לאוזן צעירה המחפשת פשטות, יושרה וכנות.
עם זאת, הדרך אל ליבם של רבים מהצעירים בישראל – בייחוד מחוץ לגבולות מרכז הארץ – אינה פשוטה. מחאות הדגלים השחורים ומאבקי המחאה ברוטשילד התרכזו, רובם, סביב קהלים חילוניים, משכילים ועירוניים. גולן, שמזוהה עימם, מתקשה לעיתים להרחיב את השפעתו לפריפריה, לערי המעגל השני, ולמגזרים כמו מסורתיים, דתיים, מזרחים ותושבי עיירות הפיתוח. ההשפעה המעשית שלו – לפחות בשלב הזה – מוגבלת בעיקר לבועות בהן הדעות בהן ממילא קרובות להשקפת עולמו.
כמו כן, יאיר גולן משלם מחיר על הדימוי התקיף שלו. אמירותיו החריפות והעבר הצבאי הבכיר מייצרות לעיתים תחושת ניכור אצל קבוצות שמחפשות מנהיג פחות היררכי ויותר שיתופי, כזה שמתחבר לסמלים תרבותיים עכשוויים. הבדל הדורות, סגנון הדיבור והזדהות עם ה׳מיינסטרים החברתי הישן׳ מקשים מדי פעם על תקשורת בלתי אמצעית עם דור ה-Z, שמחפש אותנטיות אחרת.
ועדיין, אי אפשר להתעלם מההשפעה שהיו לו על עיצוב השיח הציבורי של המחאה הצעירה נגד ההפיכה המשפטית, על הקריאה למנהיגות מתונה ופתוחה, ועל סימון ערכים כמו שוויון וחופש כדגלים המרכזיים. ברשתות החברתיות הוא צובר אמון, לעיתים דווקא בשל עמדותיו הלא פופולריות ושפתו הישירה, ותורם ליצירת אלטרנטיבה רעננה מול השיח הקיים.
לסיכום, יאיר גולן הוא סמל לאפשרות של שינוי, אך טרם הפך למנהיג צעירים חוצה מגזרים. בשדה הפוליטי והחברתי הישראלי של 2024 הוא ממשיך להיות דמות מחוננת, מעוררת השראה – אך את הדרך לסחוף באמת את הדור הבא עליו להמשיך ולסלול, בעיקר על ידי חיבור לעולמות התוכן, המסורת והמורשת שמעסיקים את כלל צעירי ישראל, ולא רק את החלק החילוני-ליברלי שבהם.