בשנים האחרונות, עולם המטבעות הדיגיטליים חווה צמיחה חסרת תקדים, גם בישראל. מרבית המשתמשים בישראל רואים בקריפטו כלי השקעה חדשני, אך יחד עם הגידול במספר העסקאות, מתעוררות גם שאלות מטרידות: האם הפלטפורמות הללו משמשות קרקע פוריה להלבנת הון ומה מגלים לנו הנתונים החדשים שנחשפו לאחרונה?
לפי דו"ח מיוחד שפורסם במהלך 2024 על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, חלה עלייה מרשימה במספר מקרי הדיווח הקשורים למטבעות דיגיטליים – עלייה של כמעט 50% לעומת השנה שעברה. מהדו"ח עולה כי סכומי עתק, לעיתים של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים, עברו דרך פלטפורמות קריפטו – ובחלק מהמקרים, המסלולים היו מתוכננים בקפידה כדי להסתיר סדרות עבירה ופעילות פלילית.
הדו"ח החדש חושף דפוס פעולה שמתחיל בפשיעה כלכלית – הונאות, סחר לא חוקי ושוחד. הכסף "המזוהם" מועבר תחילה לחשבונות בינלאומיים או פלטפורמות מסחר מחוץ לישראל, בדרך כלל ברשתות בינאריות או אפליקציות קריפטו. משם, הוא מפוצל לעשרות ואף מאות ארנקים דיגיטליים – פעולה שמקשה על רשויות האכיפה להתחקות אחרי המקור.
בקרב אנשי המקצוע שהשתתפו במחקר, מתגלה דאגה רבה ממאמץ ההסתרה הזוכה לכלים מתוחכמים יותר ויותר. שיטות חדשות, כמו שימוש ב”mixers” (שירותי ערבול מטבעות) וחלוקה המונית לארנקים עם שמות פיקטיביים, מגבירות את הקושי להגיע אל היעד הסופי של הכסף המולבן. בנוסף, המחקר מדגיש שימוש גובר במטבעות אנונימיים כמו מונרו (Monero) שמבטיחים יותר פרטיות לעומת מטבעות כמו ביטקוין שאת תנועתם הרבה יותר קל לעקוב.
בישראל, מתמודדים עם התופעה בעזרת רגולציה מתהדקת – החל מהטלת חובת זיהוי קפדנית בבורסות קריפטו ועד להרחבת שיתוף הפעולה עם גופי מודיעין בינלאומיים. עם זאת, מידע עדכני מצביע על פערים מהותיים: חלק מהבורסות הפרטיות שמשרתות את הישראלים עדיין פועלות בצללים, ומצליחות לחמוק מאכיפת רשות המיסים והמשטרה. ברשת הדארקנט, שבה פועלות קהילות עברייניות ישראליות, הדיווחים מתייחסים לשימוש גובר במטבעות קריפטו – במיוחד בשל הקושי באיתור הגורמים מאחורי העסקאות.
אחת מהמסקנות המפתיעות שעולות מתחקירי הרשות היא שבעוד שמטבעות מוכרים כמו ביטקוין ואיתריום עדיין בולטים בשוק, גדל היקף הלבנת ההון דווקא במטבעות אלטרנטיביים קטנים או כאלה שמבטיחים אנונימיות מלאה. בין היתר נמצא כי חל זינוק של כ-80% במספר העסקאות המפוקפקות במטבעות אלה בשנה האחרונה.
בפועל, המאמצים המוגברים לזיהוי, פיקוח ותיאום בין רשויות מגבירים את האיתור של עסקאות חשודות, אך ברור שגם העבריינים לא קופאים על השמרים – והמלחמה בזירת הקריפטו הופכת מורכבת, מתוחכמת ודינמית מתמיד.
המסקנה העולה מהחשיפה: הקריפטו בישראל רחוק מלהיות מנותק מהלבנת הון. הנתונים החדשים מצביעים על מגמה מתפתחת שדורשת תשומת לב מתמדת מצד רשויות המדינה והציבור גם יחד. מצד אחד, מדובר במהפכה טכנולוגית שמביאה יתרונות אדירים, אך מנגד – האתגרים שבפיקוח עליה, במיוחד בהקשר להלבנת הון, עומדים להפוך רק למורכבים ורגישים יותר בשנים הקרובות.