המפתיע על הצלחת: האם דגי ים באמת בריאים יותר מדגי בריכה – ומה מביניהם עם פחות כספית?

כשעומדים מול מדף הדגים בסופר או מול מוכר הדגים בשוק, רבים מתחבטים בשאלה – איזה דג לבחור? האם דגי ים בריאים יותר? ואולי דגי בריכה עדיפים? ובעיקר – איזה סוג דג מכיל פחות כספית? כדי לעזור לכם לבחור נכון, גיבשנו עבורכם מדריך שיחשוף עובדות חשובות ואפילו מפתיעות לגבי מקור הדגים ותכולת הכספית שבהם.

מה ההבדל בין דגי ים לדגי בריכה?

דגי ים הם דגים שנידוגו בטבע – אוקיינוסים, ימים ונהרות. לעומתם, דגי בריכה (או דגים מגידול חקלאי) מגודלים באופן יזום בבריכות, תחת בקרה אנושית. על אף שדגים טבעיים בדרך כלל נחשבים לאיכותיים יותר ו'בריאים' יותר בגלל אורח חייהם הטבעי, דווקא בעולם המודרני ההבדלים פחות ברורים – בייחוד כאשר מדובר בחשיפה לזיהומים וכספית.

מהי כספית – ולמה זה קשור לדגים?

כספית היא מתכת רעילה שמזיקה במיוחד למוח ולמערכת העצבים. כספית מגיעה למקורות המים בעיקר מזיהום תעשייתי. דגים שוחים במים אלו וסופגים את הכספית דרך המזון, בעיקר בדגי ים גדולים (כמו טונה, מקרל וחרב).

האם דגי ים מכילים יותר כספית מדגי בריכה?

התשובה לרוב – כן. דגי ים חשופים ישירות לכל הזיהומים המגיעים ממפעלים, נפט ושפכים תעשייתיים, כולל כספית. דגים גדולים שנמצאים יותר זמן במים ומטפסים בשרשרת המזון – סופגים את מירב הכספית. דגים קטנים מכילים פחות, אבל גם הם חשופים. כאשר מדובר בגידול חקלאי (דגי בריכה), איכות המים ותזונת הדג מבוקרות, ולכן ברוב המקרים רמות הכספית נמוכות יותר משמעותית. מחקרים בישראל ובעולם מראים שרמות הכספית בדגי בריכה (כגון בורי, קרפיון ובס ישראלי) נמוכות לעיתים פי עשרות מאשר בדגי ים גדולים. יש חשיבות לשאלה באילו תנאים גודלו הדגים, אבל ככלל – דגי בריכה בארצות מפוקחות הם בחירה בטוחה יותר.

מצד שני… יש גם חסרונות לדגי בריכה

מעבר לסוגיית הכספית, חשוב לדעת שדגים בגידול חקלאי עלולים להכיל יותר שאריות תרופות, אנטיביוטיקות וחומרי הדברה, שניתנים להם כדי למנוע מחלות בבריכות הצפופות. בחלק מהמקרים זהו סיכון בריאותי, במיוחד כאשר מתקיימת חקלאות לא מפוקחת או לא תקנית. דגי ים, לעומת זאת, נחשבים לטבעיים יותר ולעיתים עשירים יותר באומגה 3 – במיוחד דגים שמנים שגדלו בסביבת מזון טבעית.

אם כך, מה עדיף?

מצד אחד, דגי ים – במיוחד גדולים – מכילים יותר כספית, במיוחד כשהם נידוגים במקומות מזוהמים. מצד שני, דגי בריכה מכילים פחות כספית, אך צריך לוודא שהם ממקור אמין ומפוקח. כשזה נוגע לילדים, נשים בהריון ומבוגרים – מומלץ במיוחד להימנע מדגי ים גדולים (טונה לבנה, מקרל, דג חרב), ולהעדיף דגי בריכה מגידול מקומי ומבוקר, או דגים קטנים מהים (כמו סרדין). תמיד כדאי לבדוק את מקור הדג והאם הוא עומד בתקנים.

ולסיכום: אם הנושא המרכזי הוא תכולת כספית – דגי בריכה עדיפים על פני רוב דגי הים, במיוחד הגדולים. כדאי לשלב דגים בתפריט, אך לבחור בהם בצורה מושכלת, כדי ליהנות מהיתרונות הבריאותיים ולשמור על מינימום חשיפה לחומרים מסוכנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *