בשבועות האחרונים גוברת ההתעניינות בסביבת הבורסה הישראלית בשימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין ובפרט באפשרות החדשה והמסעירה: הנפקת טוקנים דיגיטליים על חשבון הנפקות מניות ואג"ח מסורתיות. מדובר בצעד שעשוי לשנות את כללי המשחק – להשפיע על אופן הגיוס, לשדרג את הנזילות ולהגדיל את שוק המשקיעים המקומי והבינלאומי.
אז מה זה בעצם הנפקת טוקנים לחברות בורסאיות?
הנפקת טוקן (Tokenization) היא התהליך שבו נכסים אמיתיים – בין אם מניות, חוב, נדל"ן ואפילו זכויות יוצרים – נהפכים לייצוג דיגיטלי שנשמר כחלק מרשת בלוקצ'יין. המשמעות היא שכל הטוקנים מספקים לצד בעליהם את אותו ה'Back' כלכלי שיש לנייר מסורתי, אך ההחזקה והעברת הבעלות פשוטים יותר, יעילים יותר ובעיקר – נגישים לכל גורם מכל מקום בעולם.
אם ייושם במדינת ישראל, צפויים יתרונות משמעותיים: ראשית, ההליך הבירוקרטי והעלויות לכניסת משקיע ירדו דרמטית. שנית, המסחר יהפוך לשקוף ויעיל – העסקאות ייעשו בזמן אמת, והרשומות ישמרו בצורה מבוזרת ומוגנת. לבסוף, פתיחת השוק תיצור עניין במגזר הצעיר של המשקיעים, החי ומכיר בנכסי קריפטו.
מדוע עכשיו?
בחודשים האחרונים נרשמה בישראל רסטארט טכנולוגי סביב רגולציה פיננסית. בכירים בשוק ההון ובפיקוח על הבנקים החלו לבחון מחדש את יחסם לטכנולוגיות פיננסיות – מתוך הבנה שהעתיד כבר כאן, ושאם ישראל לא תצעד קדימה, היא עלולה להישאר מאחור. כמה מהחברות הגדולות, בתחומי הנדל"ן, הפיננסים והטכנולוגיה, החלו במגעים ראשוניים עם חברות ייעוץ ומפתחי תוכנה ישראליים בנוגע לאפשרות להנפיק ולנהל טוקנים דיגיטליים לציבור המשקיעים.
ההקשר הגלובלי והזדמנויות
בעולם, מגמת טוקניזציה של נכסים כבר צוברת תאוצה: מדובאי ועד שוויץ, בנקים וחברות ציבוריות מתחילים להנפיק איגרות חוב דיגיטליות, מניות ועוד – והם נהנים מהורדת עלויות והפשרה של נכסים לא נזילים. כך למשל, טוקנים מאפשרים השקעה גם בחלקים קטנים של נכס יקר (Fractional Ownership), מעודדים גיוון בהשקעות ומייצרים נזילות בשוקי משנה שהתנהלו עד כה בצורה מסורבלת.
האתגרים עדיין משמעותיים – רגולציה, בטיחות טכנולוגית ואמון הציבור במערכת הדיגיטלית, אך הפירות הפוטנציאלים משמעותיים: גיוס קל ונגיש, קיצור תהליכים, פתיחת השוק לגורמים מכל העולם וקיצור הטווחים שבין רעיון לגיוס אמיתי.
מה הלאה?
כרגע, מהלך כזה בישראל דורש רגולציה ייעודית מתקדמת ומעורבות קרובה של שחקני מפתח – רשות ני"ע, משרד האוצר, הבנקים והבורסה עצמה – כדי להבטיח שכללי שמירת הזכויות, הלבנת הון וזיהוי משקיעים יישמרו. ייתכן שגם טכנולוגיות זיהוי ביומטרי וניהול זהויות דיגיטליות ייכנסו לתמונה.
לסיכום, זהו צעד שטרם התרחש בישראל בקנה מידה רחב, אך הלך הרוח הנוכחי והעניין הגובר בקרב החברות המקומיות עלול לגרום להבשלה מהירה ממה שנדמה. הנפקת טוקנים על ידי חברות בורסאיות ישראליות עשויה להיות רק תחילת הדרך למהפכה אמתית ביחסי משקיעים, פינטק והשקעות דיגיטליות. האם ישראל בדרך להפוך לאחד ממוקדי החדשנות בתחום הטוקניזציה? בקרוב נגלה.