פינוי בינוי הפך בשנים האחרונות לאחת התופעות הבולטות במפת הנדל"ן הישראלית, במיוחד בערים צפופות כמו רמת גן. לצד הבטחות לתשתיות חדשות, בניינים מודרניים וחיי קהילה מחודשים, משהו בסיפור ברמת גן השתבש והפך למחאה ציבורית רחבת היקף – אולי הגדולה מאז החלה מהפכת ההתחדשות העירונית בישראל.
התחלה עם הרבה תקווה
הכול התחיל במפגש, ממומן ומרשים, בין עשרות יזמים לתושבי השכונות הוותיקות של רמת גן. הוצגו להם מצגות זוהרות של בניינים נישאים, שטחים ירוקים ותשתיות משופרות. עבור רבים מהם – בעיקר אוכלוסייה מבוגרת – זו הייתה תקווה ליציאה מדירות ישנות, ללא מעלית וללא מיגון, לסביבה חדשה ומודרנית. העירייה עודדה, היזמים מיהרו, והשכונות נראו על סף מהפך.
הפער בין חלום למציאות
אלא שלאחר זמן קצר, התברר שהמציאות מורכבת יותר מהבטחות הפיתוח. הדירות החדשות, כך גילו התושבים, לא בהכרח משקפות הגדלה ממשית של שטח אלא משחקי מדידה, ומי שירצה לחזור לדירה חדשה עשוי למצוא עצמו משלם אקסטרה לא מבוטל. ההסכמים היו לעיתים מעורפלים, ולחלק מהדיירים התברר שהם למעשה מוותרים על זכויות קריטיות.
בינתיים, קבלנים ויזמים החלו לפנות דיירים, לשבור קירות ולגדר מגרשים עוד בטרם כל ההליכים הסתיימו. תושבים שחששו מאובדן ביתם, העלאות ארנונה, קושי בשכירות חלופית – ובעיקר מעתיד לא ברור – החלו להתאגד. תנועות מחאה אורגניות צמחו מרחוב לרחוב, חצו שכונות, ולאט לאט צברו תאוצה והפכו לשיח תקשורתי רחב.
מה עומד מאחורי המחאה?
מאחורי המחאה ניצבים שני קהלים עיקריים – תושבים ותיקים החוששים לאבד עוגן חברתי, כלכלי ומשפחתי, ומצד שני יזמים ועירייה החולמים על חידוש פני העיר והפיכת רמת גן לאבן שואבת לדור הצעיר. לעיתים נדמה שכל צד מדבר שפה אחרת. התושבים מרגישים שמאזן הכוחות מוטה, שהשקיפות לוקה, ושבסופו של יום – האינטרסים העסקיים גוברים על הרווחה החברתית.
ההיבט הכלכלי עומד בלב העניין – דירות חדשות מגדילות את שווי הנכסים אך גם את עלויות המחיה בארנונה ובאחזקה. הקשישים, שראו בשכונה בית חם ועוגן קהילתי, חוששים מהתייקרות ולחץ נדל"ני שעלול לגרש אותם משכונתם.
זווית נוספת היא תחושת החוסר בשיתוף ציבור אמיתי. ישנם דיירים המדווחים על חוזים בלשון סתומה, ישיבות עם מעט מאוד הסבר וכפייה של לוחות זמנים בלתי אפשריים. כל אלה תרמו להיווצרות תחושת ניכור – שהובילה לגל המחאה.
מה הלאה?
המחאה ברמת גן היא אולי סנונית למהפך ארצי ביחסי תושבים – עיריות – יזמים. תושבים דורשים לעצמם קול משמעותי יותר, שקיפות מלאה בכל שלב, ופתרונות מותאמים לבני הגיל השלישי ולמשפחות ממעמד הביניים. העירייה, בתגובה, החלה לנהל דיאלוגים חדשים ולבחון מחדש חלק מההסכמות.
האם המחאה תוביל לרפורמה של ממש או להאטה נוספת בקצב הפינוי בינוי ברמת גן? בינתיים, מדובר בקרב עיקש בין התחדשות עירונית שחיונית לעיר – לבין הרצון לשמור על אופיה, אנשיה ומשפחות הדור הוותיק של רמת גן. מי ינצח? את זה נדע רק בפרק הבא.