מהפכת הכסף הדיגיטלי יוצאת לדרך בישראל, ובנקים מובילים כבר בוחנים בשקט את השימוש במטבעות דיגיטליים של בנק ישראל (שקל דיגיטלי). המהלך הזה, שיכול לשנות את כל מה שאנחנו יודעים על תשלומים, חסכונות ואפילו כלכלה חכמה, נמצא ממש מעבר לפינה – והרבה ישראלים עוד לא מבינים עד כמה הוא משנה כללי משחק!
בנק ישראל הודיע לאחרונה על פיילוט מעשי ראשון מסוגו – כמה אלפי ישראלים מעטים ועסקים נבחרים מתנסים כבר עכשיו בארנק דיגיטלי המאפשר להם להעביר "שקלים דיגיטליים" אחד לשני ישירות דרך הנייד, בלי מתווכים, בלי עמלות וללא סיבוכים. כמה מהבנקים הגדולים והגופים הפיננסיים בישראל לוקחים בכך חלק – זו הזדמנות אדירה, וכמובן גם מקור לחשש: האם הכסף הדיגיטלי באמת בטוח? איך למעשה ייראו חיים בעולם בלי מזומן או אפילו כרטיסי אשראי כמו שאנחנו מכירים אותם היום?
ההבדל הגדול בין מטבע דיגיטלי לפתרונות התשלום והאפליקציות שאנחנו מכירים היום (כמו ביט, פפר ופייבוקס) הוא בכך שמדובר בכסף ממלכתי לכל דבר, שמגובה על ידי בנק ישראל ונחשב לאמצעי תשלום רשמי. כלומר, אם הפיילוטים יצליחו, כל אחד יוכל להחזיק 'שקל דיגיטלי' בארנק הדיגיטלי שלו, להעביר אותו במהירות ובאופן אנונימי (יחסית), והמערכת כולה עשויה להפוך את שוק התשלומים להרבה יותר פשוט, תחרותי וזול.
למה בכלל צריך כסף דיגיטלי?
1. הגברת התחרות בין הבנקים ושאר הגופים הפיננסיים – מה שייצור שירותים זולים וחדשניים.
2. רגעים של משבר או מגפה – העברות קלות יותר, אין צורך במגע או תורים בבנק.
3. כלכלה חכמה ומעקב אחר תשלומים שיכולים לסייע בצמצום העלמות מס.
4. חדשנות ופיתוח – כניסת מתחרים קטנים, אפליקציות וסטארטאפים לשירותי תשלום ורווחה כלכלית.
הפיילוטים פועלים לפי מודלים שונים – חלקם בוחנים העברות בין אנשים פרטיים בלבד (peer to peer), חלקם עבור מסחר ותשלום לבתי עסק, ויש כאלה שכבר שוקלים איך משלבים בין השירותים ואפילו קישור לארנקים ממדינות אחרות לעסקאות בינלאומיות. כל ההעברות מתבצעות ברישום מאובטח, כמעט מיידי, ובעיקר – ללא עלויות הגבוהות שהכרנו מהעברות בנקאיות או תשלומי אשראי טיפוסיים.
ומה עם אבטחת מידע? אין ספק שזו אחת השאלות הבוערות ביותר והפיילוטים מוקפדים בכל הנוגע לאבטחה, מנגנוני הצפנה, ובקרות פרטיות. לפי בנק ישראל, בניגוד למטבעות כמו ביטקוין או את'ריום, כאן הגוף המרכזי שמפקח על הכל הוא המדינה – וההבטחה היא ליציבות, שקיפות וחוק מלא.
יחד עם זאת, יש גם חששות של הציבור מהתלות באינטרנט, ניתוק מהפרטיות, אפשרות ל"מעקב הדוק מדי" של המדינה אחרי תנועות כספיות וכן שאלות טכנולוגיות מורכבות. בבנק ישראל מבטיחים שהפרטיות תישמר ככל שניתן בחוק, ושהמודל הנבחר יהיה מאוזן – בין יעילות ובין שמירה על זכויות האזרחים.
אז האם בקרוב כל משכורת, קנייה בחנות, ואפילו כסף כיס לילדים יעברו ישירות לארנק דיגיטלי ללא תיווך של כרטיסים או ניירות? הפיילוטים כבר מתקדמים, התגובות חיוביות מאוד, ולא רחוק היום שבו הכסף שלנו באמת יעבור טרנספורמציה מלאה. רוצים לדעת איך זה עובד ומה מצפה לכם? כדאי להישאר מעודכנים – כי מהפכת הכסף הדיגיטלי בישראל רק מתחילה!