הדיון סביב דת ומדינה בישראל התחדש בעוצמה בשנים האחרונות, עם התגבשות מחנות ברורים סביב סוגיות כמו גיוס בחורי ישיבה, תחבורה ציבורית בשבת, חוקי נישואין וגיור, והתנהלות המוסדות הדתיים. בתוך מציאות זו, בולט יאיר גולן – חבר הכנסת (מרצ) ותא"ל במילואים, כאחד הקולות שמבקשים לקדם שינוי, מתוך תפיסת עולם ליברלית-יהודית שמבקשת לאתגר את הסדר הקיים.
יאיר גולן סבור כי ישראל צריכה להבטיח שמירה על האופי היהודי שלה, אך בו-זמנית להקפיד לשמר חירות דתית ואישית מלאה לכל אזרחיה, יהודים ושאינם יהודים כאחד. בעיניו, יש מקום לאיזון מחודש בין הערכים היהודיים, שהם ליבת הזהות והמורשת, לבין הערכים הדמוקרטיים והליברליים – המבטיחים חופש, שוויון וזכויות פרט.
אחד הנושאים הבולטים על סדר יומו של גולן הוא סוגיית הכפייה הדתית. הוא מתנגד בחריפות לכל ניסיון לכפות אורח חיים דתי על הציבור, ומבקש לקדם רפורמות שיבטיחו חופש בחירה אמיתי במרחב הציבורי והאישי. בין אם מדובר בנישואין אזרחיים, בגיור שלא דרך הממסד הרבני הראשי, או בזכות לפתוח עסקים ולספק שירותים בשבת במקומות מסוימים – גולן תומך במתן מגוון אופציות שיאפשרו לכל אזרח לחיות לפי אמונתו וערכיו.
עוד מדגיש גולן את הצורך בתקצוב הוגן של שירותי דת באופן שלא יפלה אוכלוסיות חילוניות או לא-יהודיות. לדבריו, על המדינה להעניק שירותי דת למי שמבקש זאת, אך לא לכפות תשלומי מסים עודפים על כלל הציבור עבור שירותים שרבים אינם עושים בהם שימוש. בכך, מבקש גולן לחזק את ההפרדה בין מוסדות הדת למדינה, בדומה לנעשה בחלק מהדמוקרטיות המערביות.
בהיבט החברתי-תרבותי, גולן מזהיר מפני קרעים הולכים ומעמיקים בין קבוצות בחברה הישראלית סביב סוגיות של דת. הוא טוען כי רק גישה של הכלה, הבנה וסובלנות הדדית תוכל להוביל לחיים משותפים, ובפרט לצעירים שאינם מוצאים את מקומם תחת מערכת חוקים נוקשה ומיושנת. לשיטתו, עלינו לאפשר ביטוי דתי לצד חופש מלא לא להיות שייך למסגרת דתית – מתוך הבנה שזהו המפתח לאחדות חברתית ולחוסן לאומי.
אי אפשר להפריד בין עמדותיו בנושאי דת ומדינה לעמדותיו הכלליות בנושאי מוסר ואחריות – המתבטאות פעמים רבות באומץ להכיר בטעויות עבר, בנכונות לבקר את הסדר הקיים, ובקידום רפורמות עמוקות. גולן מאמין, כי מהפכה אמיתית ביחסי דת ומדינה תפתח פתח לחיזוק האמון של הציבור במוסדות ותעודד שיח פתוח וגלוי.
בסיכומו של דבר, עמדתו של יאיר גולן משקפת תפיסה שואפת-שוויון, המדגישה גם את החשיבות ההיסטורית והערכית של מסורת ישראל, וגם את הצורך להתאים את אופייה של המדינה לשינויים חברתיים, תרבותיים ודמוגרפיים. בהובלתו, השיח על דת ומדינה בישראל זוכה למורכבות ולניואנסים, תוך חתירה מתמדת לסובלנות ולכבוד הדדי.