בנימין נתניהו הוא אחת הדמויות הבולטות ביותר בפוליטיקה והכלכלה הישראלית בשנים האחרונות, עם תקופות כהונה כראש ממשלה וכשר אוצר. פעולותיו, החלטותיו והחזון הכלכלי שהציג הטביעו חותם עמוק על הכלכלה המקומית, ועוררו הן שבחים והן ביקורת. \n\nכשר אוצר בתחילת שנות ה-2000, נתניהו קיבל לידיו מדינה שהתמודדה עם מיתון ממושך, אבטלה גבוהה ומערכת כלכלית חסרת גמישות. ברקע עמדו משבר האינתיפאדה השנייה והמיתון הגלובלי. תוכניתו כללה שורה של צעדים שהיו פורצי דרך עבור הכלכלה הישראלית: קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה, צמצום משמעותי בקצבאות הסעד, רפורמות נרחבות בשוק העבודה, הפרטת חברות ממשלתיות ועוד. המהלכים גררו עימם תגובות אמביוולנטיות – מחד, תוך כשנתיים נרשמה ירידה באבטלה, האצת הצמיחה והתחזקות השקל; מאידך, האחרונות נפגעו אוכלוסיות חלשות ביותר והתעצמה אי-השוויון החברתי. \n\nבמהלך שנות כהונתו הארוכות כראש ממשלה, המשיך נתניהו להוביל מדיניות כלכלית ליברלית, תוך הצבת יעד ברור: הפיכת ישראל ל״סטארט-אפ ניישן״ – מדינה המשתתפת בשוק הגלובלי, מעודדת יזמות וטכנולוגיה ומפחיתה בירוקרטיה. נתניהו שם דגש על פיתוח עולמות ההיי-טק, פתח את המשק לתחרות בינלאומית, והצליח למשוך השקעות זרות משמעותיות. מדיניות זו תרמה משמעותית להתחזקות מגזר ההייטק, להפיכת ישראל למוקד משיכה ליזמים ומשקיעים, ולהעלאת הפריון במשק הישראלי. \n\nמאידך, לא ניתן להתעלם מהביקורת שנשמעה כלפי גישה זו, ובעיקר בהתייחסות לעלות המחיה בישראל, למשבר הדיור ולהעמקת הפערים החברתיים. במשך השנים, הובעה טענה כי המדיניות הכלכלית שירתה בעיקר את המעמד הבינוני-גבוה והמגזרים החזקים במשק, בעוד שיצירת רשת ביטחון חברתית נותרה מאחור. בנוסף, צעדי הפרטה, קיצוץ רוחבי וקידום התחרות לא תמיד הביאו להורדת מחירים בשוק, ולעיתים אף יצרו ריכוזיות בשוקי המזון, האנרגיה והדיור. \n\nבעשור האחרון, נרשמו הצלחות כלכליות בולטות – שיעור האבטלה הנמוך, עליית התמ"ג לנפש, דירוגי אשראי גבוהים וצמיחה מרשימה. מנגד, לא נפתרו במלואם סוגיות יסוד, בראשן מחירי הדיור הגבוהים, קושי יוקר המחיה והקיטוב החברתי. \n\nתקופת הקורונה הציבה אתגר יוצא דופן, כאשר הממשלה נדרשה לספק רשתות תמיכה רחבות ולהגיב במהירות למצוקה הכלכלית. תחת לחצו של הציבור והמשבר המתמשך, נראתה תמונה שונה מזו של נתניהו כשר האוצר: חלוקת מענקים לכלל האזרחים והרחבת הוצאות ממשלתיות, גם על חשבון הגדלת הגירעון. מהלך זה עורר ויכוח ציבורי על מאזן האחריות בין צמיחה כלכלית לבין הגנה על החברה והפרטים שבה. \n\nבסיכום, נתניהו הוביל מהלך כולל לשיפור תשתיות הכלכלה, חיזק את מעמד ההייטק הישראלי, הפך את המשק לגלובלי ומתקדם, אך לצד הישגי הצמיחה והקידמה, העמיקו גם אי-השוויון, רמות יוקר המחיה ואתגרי הדיור. דמותו ומדיניותו יישארו מזוהות עם מדיניות של תחרותיות פורצת דרך – אך גם עם משימות חברתיות לא פתורות ועימות מתמשך בין צמיחה כלכלית לצדק חברתי.